מנהג ידוע ומקובל ברחבי העולם הוא להביע אבל באמצעות פרחים. יש השולחים פרחים לבית המשפחה האבלה לשם הבעת השתתפות בצער, יש המביאים עימם פרחים ללוויה, ויש הדואגים להניח על הקבר זרי אבל המכונים גם גלגלי אבל. גלגלי אבל מוכרים לרובנו. אלא למעשה סידורי פרחים הנשזרים בתצורת מעגל כאשר לרוחבו מתוח סרט שחור רחב אשר עליו ניתן לכתוב כמה מילות פרידה, חלוקת כבוד אחרון או השתתפות בצער.
אבל לוויה זיכרון
בעבר זרי אבל היו נראים רק בלוויות עצמן ובטכסי זיכרון ממלכתיים אולם כיום הופך מקובל יותר ויותר להניח פרחים, אפילו גלגלי אבל ממש, גם בעת ביקורים בקבר ובוודאי בעת אזכרות.
המנהג להניח זרי אבל אינו יהודי במקורו. ביהדות נהוג דווקא להניח אבן על הקבר, מנהג שמקורו בתקופה שלפני סימון קברים במצבות אז היה גל אבנים מציין את מקום הקבר וכאשר היו מבקרים היה נהוג לסדר אותן ולהוסיף עליהן.
כיום מבחינת ההלכה היהודית, למרות שכאמור המנהג לעשות שימוש בפרחים לאות אבל והשתתפות בצער אינו במקורו יהודי, קיימת פסיקת רבנים כי אין כל איסור להניח זרי אבל, גלגלי אבל או פרחים בכלל על קבר.
בקרב הקהילה החרדית לא נהוג לעשות שימוש בפרחים לאות אבל אולם גם הם מצווים שלא למנוע מאחרים לעשות זאת מן הטעם של מניעת חיכוכים מיותרים בשעת צער.
גלגלי אבל באים בגדלים שונים, את צורתם הם מקבלים בזכות שזירת הפרחים סביב סליל העשוי לרוב מקש.
אחוריו של גלגל הפרחים עטוף צלופן, לרוחבו של הגלגל מתוח סרט שחור, רחב למדי, עליו נהוג לכתוב באותיות לבנות משפט קצרצר כגון "בצער וביגון מש' ____" או "משתתפים בצערכם".
השימוש בגלגלי אבל נפוץ מאוד בעת טקסים ממלכתיים כגון באנדרטאות ביום הזיכרון לחללי צהל, בלוויות של הרוגים בפעילות צבאית או פיגועי טרור ועוד. כמו כן, מקובל מאוד שארגונים וחברות ידאגו להנחת זרי אבל על קברם של עובדים שנפטרו.
בדרך כלל מוזמנים פרחים ללוויה מחנויות פרחים, כמעט כל חנות פרחים מציעה גם זרי אבל, אולם כיום ישנן חברות המתמחות בארגון טקסי לוויה ואזכרות וניתן להזמין גלגלי אבל גם מהן. אין כל קושי לבקש שירות הובלת פרחים ללוויה עד לבית העלמין.